החלטה בתיק ת"א 722-10-08

1.         להלן החלטתי בבקשת נתבעים מס' 1 ו-2 (להלן: "הנתבעים") לביטול פסק הדין אשר ניתן נגדם בהעדר ביום 9.12.10, לפיו הם חוייבו לשלם לתובעים סך של 100,664 ש"ח ליום הגשת התביעה וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד (בהפחתת סך של 8,000 ש"ח נומינאלית אשר שולם על ידי נתבעת מס' 3) (להלן: "פסק הדין").

2.         בכתב התביעה נטען כי ביום 28.10.86 חתמו תובע מס' 1 ואשתו ז"ל על הסכם עם נתבעת מס' 1 לרכישת מקרקעין הידועים כחלקה 281 בגוש 10253 (להלן: "ההסכם הראשון" ו" חלקה 281" בהתאם ). ההסכם הראשון דווח לרשויות המס ונקבעו שומות בהתאם.   בפועל התברר כי לנתבעת מס' 1 אין כל זכויות בחלקה 281 אלא בחלקה אחרת שמספרה 288 (להלן: "חלקה 288"). בנסיבות העניין,  נעשה ניסיון לתקן את השומות שהוצאו על פי ההסכם הראשון ולהעבירן לחלקה 288, ניסיון אשר צלח בשנת 2006. בהמשך, ביום 5.12.04 חתמו תובע מס' 1  ונתבעת מס' 1 על הסכם נוסף לפיו הם רכשו, כביכול, שטח נוסף בחלקה 281, שכאמור לאחרונה לא היו זכויות בה (להלן: "ההסכם השני") .  על אף  כי תובע מס' 1 קיים את התחייבויותיו בהתאם להסכם השני, הזכויות בחלקה 281 נשוא ההסכם לא הועברו על שמו, בין היתר מאחר ולנתבעת לא היו זכויות באותה חלקה. בנסיבות העניין, ומשכשלו הנסיונות להעברת הזכויות בחלקה 288 (תחת חלקה 281) על שם תובע מס' 1,הוא ביטל את ההסכם הראשון והשני. במסגרת התביעה עתרו התובעים להשבת הכספים אשר שילמו בהתאם להסכם הראשון והשני, כאמור בסך של 100,664 ש"ח. ביחס לנתבע מס' 2 טענו התובעים כי הצהרות נתבעת מס' 1 באו מפיו ופעולותיה נעשו באמצעותו כמנהל היחיד בחברה. כן נטען כי יש לעשות הרמת מסך ולחייב את נתבע מס' 2 אישית בהחזר הסכומים אשר שולמו לנתבעת מס' 1 בהתאם להסכם הראשון והשני, הנתבע מס' 2 חב בחובת זהירות מושגית וקונקרטית אותם הוא הפר ובכך גרם לתובעים נזק בגובה סכום התביעה.

            בכתב ההגנה אשר הגישו נתבעים מס' 1 ו-2 נטען כי התביעה ביחס לעסקה הראשונה התיישנה ולחילופין היא הוגשה בשיהוי ומטעם זה יש לדחותה על הסף. כן נטען כי יש לדחות את התביעה נגד נתבע מס' 2  שכן ההסכמים נשוא התביעה נעשו ונערכו על ידי נתבעת מס' 1, בעוד כי נתבע מס' 2 הינו יישות משפטית נפרדת אשר פעל והתנהל בשם ועבור נתבעת מס' 1, בהיותו אורגן של החברה. הנתבעים הוסיפו וטענו כי עו"ד מיכלין טיפל בעסקה הראשונה, קיבל מהם את מלוא הפרטים וערך את ההסכם הראשון. שני הצדדים להסכם הראשון היו מיוצגים באמצעות עו"ד מיכלין ונתבעת מס' 1 סמכה עליו כי ינסח אותו באופן המשקף את המידע שנמסר לו. על עו"ד מיכלין רובצת האחריות להעברת הזכויות בהתאם להסכם הראשון. אכן, נפלה טעות קולמוס בהסכם הראשון בו נרשם מספר חלקה 281 במקום 288, אולם טעות זו אינה באחריות הנתבעים והיא נובעת מטעות אשר נפלה גם כן בהסכם לפיו רכשה נתבעת מס' 1 את החלקה מאחרים. מכל מקום, אין מדובר בטעות מהותית, שכן ניתן היה לתקן את הטעות, ואכן נעשו מאמצים לעניין זה ובסופו של יום הם צלחו. הנתבעים אינם מכחישים את חתימתם  על ההסכם השני וזאת לאחר שתנאי העסקה הובהרו היטב לתובע מס' 2 ומתוך ידיעה כי המקרקעין טרם נרשמו על שם המוכרת, נתבעת מס' 1, ולפיכך, באם הם לא ירשמו על שמה, הצדדים מסכימים לביטול העסקה והחזרת הסכום ששולם לידי נתבעת מס' 1.

3.         ביום 7.4.10 ניתנה החלטתי ולפיה על הצדדים בעלי הדין להגיש תצהירי עדותם הראשית בתביעה, תחילה התובעים ולאחריהם נתבעים מס' 1 ו-2 (ביחס לנתבעת מס' 3 הצדדים הגיעו להסכם פשרה ביניהם ולפיכך התביעה נגדה סולקה). כמו כן, באותה החלטה נקבעה ישיבת ההוכחות בתביעה ליום 9.12.10.

            התובעת הגישה תצהירי עדות ראשית, אולם נתבעים מס' 1 ו-2 לא טרחו לעשות כן. יתירה מכך, נתבעים מס' 1-2 לא התייצבו לישיבת ההוכחות שנקבעה בתביעה ליום 9.12.10, אף כי המועד נקבע בנוכחותם. בנסיבות העניין, ולבקשת התובעים, ניתן נגדם פסק הדין בהעדר.

4.         ביום 9.1.11 הגישו נתבעים 1-2 בקשה לביטול פסק הדין בה נטען כי בשל בעיות רפואיות של נתבע מס' 1 והתרופות שהוא נוטל, הוא סובל מחולשה ואובדן זיכרון, ולפיכך הוא לא ידע על מועד הדיון בו ניתן פסק הדין. נתבע מס' 2, כך לטענתו, פנה למשרדו של ב"כ התובעים אולם הנ"ל סירב למסור לו על המועד שנקבע לשמיעת הראיות בתביעה ומטעם זה הוא לא התייצב לדיון.

5.         התובעים הגישו תגובתם לבקשה לביטול פסק הדין וביום 15.9.11 התקיים דיון בבקשה בו הודיע ב"כ התובעים כדלקמן:

" היום מר שוסטר היה אצלי, ומסר שיקים דחויים על חשבון פרעון סכום שהוסכם בין הצדדים. השיקים הם לחודשים נובמבר ודצמבר 2011. לאחר פרעון שיקים אלו ישאר סכום קטן יחסית להשלמת הפשרה בתיק, ומר שוסטר הבטיח כי בטווח של 3 חודשים מהיום ישלם גם את שנותר, על פי המוסכם.

לפיכך אני מציע לדחות את מועד הדיון בבקשה לביטול פסק הדין לעוד 4 חודשים מהיום, בתקווה שיתייתר הצורך לדון בה בשל תשלום סכום הפשרה שהוסכם".

למשמע דברים אלה הוסיף נתבע מס' 2 באומרו " אני מסכים". דא עק א, בפועל, התגלעה מחלוקת בין הצדדים ביחס ליתרת הסכום אשר סוכם בפשרה ולפיכך יש לדון בבקשה לביטול פסק הדין.

6.         במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר יש לבחון באם נפל פגם בהליך מתן פסק הדין, שאם כן ביטולו הינו מחובת הצדק ואין לבית המשפט שיקול דעת בנדון. מאידך, באם לא נפל פגם בהליך מתן פסק הדין, אזי ביטולו הינו על פי שיקול דעת בית המשפט ולעניין זה יש לבחון סיבת מחדלו של המבקש וכן סיכוייו לזכות בתביעה ככל ופסק הדין יבוטל והתביעה תישמע ללגופא. אמנם נכון, יש לתת יותר משקל לעניין סיכויי המבקש לזכות

בתביעה, אולם אין בכך כדי לאיין את הגורם הראשון בדבר סיבת מחדלו של המבקש ואשר בעטיו ניתן פסק הדין.

7.         אין חולק כי במקרה דנן לא נפל פגם בהליך בו ניתן פסק הדין ולפיכך ביטולו הינו על פי שיקול דעת בית המשפט ולא מחובת הצדק.

8.         הנתבעים לא טרחו לצרף לבקשתם תצהיר תמיכה לטענתם לעניין סיבת אי התייצבותם לדיון בו ניתן פסק הדין או כל תעודה רפואית ביחס למצבו הנטען של נתבע מס' 2. יתירה מכך, אין בבקשה כל התייחסות למחדלם הנוסף של הנתבעים בדבר אי הגשת תצהירי עדות ראשית בתביעה, למעט טענה שהועלתה בעלמא כאילו העניין הועבר לטיפולו של עו"ד, אך מבלי להבהיר מתי הועבר הטיפול ומדוע  הדבר מנע הגשת התצהירים במועד.

            בנסיבות העניין, אין בפי הנתבעים טעם מוצדק למחדליהם לעניין אי התייצבותם לדיון בו ניתן פסק הדין או אי הגשת תצהירי עדות ראשית בתביעה.

9.         יתירה מכך, הנתבעים נמנעו להעלות בבקשתם כל טענה באשר לסיכוייהם לזכות בתביעה. אמנם נכון, ניתן לבחון טענות ההגנה של הנתבעים בהתאם לכתב ההגנה שהוגש בתביעה, אולם טענות אלה אינן מתיישבות עם הצהרות הצדדים לפרוטוקול הדיון מיום 15.9.11, כמצוטט לעיל, לפיה, הם הגיעו להסכמות ונתבע מס' 2 מסר לב"כ התובעים שיקים לפרעון הסכום שסוכם, ונתבע מס' 2 הבטיח לסלק את הסכום שנותר בפרק זמן של 3 חודשים.

10.        ער אני לעובדה כי ייתכן ובמסגרת ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים, הנתבעים התחייבו לשלם  לתובעים סכום מופחת מהסכום שנקבע בפסק הדין.  דא עקא, ככל  ובפי הנתבעים טענה כי אותן הסכמות מבטלות את הסכום שנקבע בפסק הדין, ממילא הם יוכלו להעלות טענות אלה במסגרת טענת פרעתי לכשייפתח תיק ההוצל"פ לביצוע פסק הדין או באמצעות הגשת תביעה למתן פסק דין הצהרתי לעניין תוקף ההסכם אליו הגיעו הצדדים.

11.        לאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לביטול פסק הדין.

            כל צד יישא בהוצאותיו.